כל ספר והגורל שלו
הרצליה
תוכנית המפגשים המפורטת, 2023
המפגשים יתקיימו בימי א' בשעה 20:00
תכנית המפגשים:
מפגש 1: יום א', 3.9.23, בשעה: 20:00
החזאית מאת תמר וייס גבאי
החזאית המקומית של עיירה נידחת היא היחידה שמסוגלת להזהיר מפני שיטפונות בזק המאיימים על האזור. בקרב התושבים נתפסת יכולתה ככוח על-טבעי כמעט, ומקנה לה מעמד מיוחד, אך כשהיא מנבאת שחורות, לא כולם מוכנים לשמוע את מה שיש לה לומר, יחסיה המשפחתיים והחברתיים מתערערים. החזאית, המורה והנערה והדג, שלושת פרקי הנובלה, מספרים את סיפורם של שלושה בני משפחה אחת, המתגוררים בשכנות אך בולטים בבדידותם בעולם. הנובלה מתייחסת אל יחסינו אל הטבע ועל ניסיוננו לביית את הפראי. בה בעת, יחסם של הגיבורים אל הטבע משקף את המתרחש בנוף הפנימי שלהם.
מפגש 2: יום א', 8.10.23 בשעה: 20:00
רחשי תודה מאת דלפין דה ויגאן
מישקָה, מגיהה לשעבר בעיתון צרפתי, מרגישה כבר זמן מה שהשפה הולכת וחומקת ממנה. "שלבים ראשונים של אפאזיה," כך הוסבר לה, אבל למישקה לא אכפת איך מכונֶה מחול המילים שבראשה. מה שחשוב לה הוא שהחיפושים אחר האנשים שהיא חבה להם את חייה לא ייפסקו עכשיו. כל רצונה הוא לומר להם מילה אחת לפני שיהיה מאוחר מדי. למישקה אין ילדים אבל יש לה את מארי, שאוהבת אותה והיא אסירת תודה על כל מה שמישקה עשתה עבורה. אל מערכת היחסים העדינה בין שתי הנשים הללו, שנולדו מרחק של דור זו מזו, אבל התגוררו שנים באותו בניין בפריז, נכנס ז'רום, קלינאי תקשורת, שמטפל במישקה.
מפגש 3: יום א', 5.11.23, בשעה: 20:00
לא אזוז מכאן מאת מרקו בלצאנו
קוּרוֹן הוא כפר קטן בדולומיטים ואף שהוא משתייך לאיטליה, תושביו דוברים גרמנית. תחת המשטר הפשיסטי בשנות ה-30 נאסר השימוש בשפה הגרמנית, בבית הספר משתנה שפת הלימוד לאיטלקית, שפה שאותה הילדים לא דוברים. חלומה של טרינה, בת הכפר אשר הכשירה עצמה להיות מורה בבית הספר, מתפוגג באחת. באותם ימים מתחילה גם בנייתו של סכר המאיים להציף את האזור ולעקור את תושבי הכפר מבתיהם. ואז מגיעה המלחמה. את הסיפור מספרת טרינה המגעגעת לבתה. זהו סיפור אישי על נעורים ובגרות בצל המלחמה, אך גם סיפורם של תושבי הכפר, שעל אף שבמשך דורות הם מתגוררים בכפרם, אין להם ודאות כי המקום ימשיך להיות ביתם.
מפגש 4: יום א', 3.12.23 בשעה: 20:00
יש אנשים שמדברים ככה מאת יונתן שגיב
יום אחד, בחצר בית הוריו, יונתן שגיב מאבד את קולו. בבת אחת הוא נכלא בבועה של שתיקה. בעזרתה של רופאה, קלינאית תקשורת, הוא יוצא להתחקות אחר עקבות קולו, המתגלה כקופסה שחורה של מחיקות, צלקות והשתקות. לדממה, מתברר, הורים רבים: מסע חניכה לגבריות , חיים חצויים בין בריטניה לישראל, מוות במשפחה שהגיע בחטף, ועודנו מטיל את צילו ממרחק השנים. בהדרגה מגלה המספר את הדרכים שבהן גזר על עצמו שתיקה, ומנסה להשיב את קולו מבעד להיסטוריה המכאיבה של היאלמו.
תמונה ראשית: חדר בבית מלון, 1931, אדוארד הופר, מוזיאון טייסן-בורנמיזה, מדריד, AKG-Images
מתוך הספר: 'נשים קוראות בציור ובצילום', שטפן בולמן, בתרגום מגרמנית: טלי שוורצשטיין-בסר, עמוד 143, כנרת, זמורה-ביתן, 2009
