זיכרונות מהזונות העצובות שלי מאת גבריאל גרסיה מארקס

סיפורו האחרון של מרקס על זקנה, אהבה וכתיבה. עיתונאי ישיש מחליט להעניק לעצמו ליום הולדתו התשעים ליל אהבה עם נערה בתולה.

למה מתכוון המחבר במינוח "ליל אהבה"? ומדוע דווקא זונה? האומנם זקוק מרקס לדמות הזונה כדי ל"לכוד" את הטוהר שבקיום, או שמא הוא "ממליץ" על פדופיליה לחידוש נעוריו של אדם קשיש? הנערה, בת ארבע עשרה, ממתינה לו מדי לילה במיטה, יפה נקייה וישנה, והוא מבלה ער כל הלילה לצידה.

המפגשים עמה מחוללים תפנית גם בקרירה שלו כעיתונאי, שאינה מפוארת במיוחד, הם מהווים השראה למאמרי יום ראשון שלו, ונקראים ביומן החדשות של ימי שני, על ידי שדרן רדיו בעל שיעור האזנה הגבוה ביותר.

גלילה לראש העמוד
X
דילוג לתוכן