סיפוריהם של מהגר יהודי מרוסיה, הנאחז בחיים בכל כוחו ושל אישה בת-ירושלים נאורה ועשויה לבלי חת, המורדת במסורת אבותיה ובערכיהם, ונאבקת מאבק איתנים בשכול, בבגידה ובהתפוררות חיי הנישואין, נפרשים כאן, ארוגים זה בזה, על רקע העיר הנחנקת בתפארת עברה. בלשון מאופקת, הנעה הלוך ושוב בין חמלה ואמפתיה לראייה אובייקטיבית ולעתים גם אכזרית של הדברים, מעמיד חיים באר דיוקן מורכב ורב-עצמה של הוריו. פרוזה אמיצה, גלוית-לב ונועזת, אשר בה זיכרונותיו האינטימיים ביותר של המחבר נחווים, מעובדים ומקבלים משמעות חדשה, שעיקרה חשבון-נפש נוקב עם עצמו ועם עברו.
