יוצאים לגנוב סוסים. זה מה שאמר כשעמד בפתח הבקתה שבה התגוררתי עם אבי באותו קיץ.
הייתי בן חמש עשרה. זה היה בשנת 1948, באחד הימים הראשונים של יולי.
זו היתה אמורה להיות חופשה רגילה, זמן איכות שמבלים יחד אב ובנו על גדות הנהר, הרחק משאון העיר ומזיכרונות המלחמה. ואמנם, עד לבוקר שבו הזמין יון את טרונד להרפתקה שובבה, "לגנוב סוסים", נראה שהיא אכן כזו. אלא שהמשכו של אותו יום חושף טרגדיה קשה שספגה משפחתו של יון, והקיץ מגיע לנקודת מפנה שטרונד מבין בהדרגה, שלב אחרי שלב.
יוצאים לגנוב סוסים הוא ספר שמתחיל בסיום. כעת טרונד בן 67 והוא מתגורר בבקתה מבודדת במזרח נורווגיה, איתן בדעתו להעביר את שנותיו האחרונות כשהוא ספון בשלוות הטבע. מפגש מקרי עם שכנו היחיד מציף אותו בזיכרונות ומאלץ אותו לשחזר את הכאב, את האובדן ואת ההתפכחות שהיו מנת חלקו באותו קיץ גורלי.
