סיפור על אהבה עדינה ומופלאה, על אנשים שמעשיהם ודבריהם מעידים על טיב החומר שממנו קורצו. זהו סיפור על קשיחויות שהופשרו, על משפחה מודרנית ועל ההתפוררות האורבות גם ליציב כאבן. המספר עובד כבלש-הבית של חנות כלבו גדולה, תפקיד התובע ממנו להתבונן בציבור הקונים ולאתר את המנסים לגנוב, מקצוע הדורש יכולת הבחנה, והבנה של הטיפוסים האנושיים, וזיהוי אישיותם על פי דבריהם והתנהלותם. בדומה לאביו הפסל המקשיב לצליל של האבן.
בכלבו הוא פוגש לראשונה את לונה ואת פריץ, ילד בן שלוש עשרה, ומציע להם לעבור לגור בבית משפחתו בשכירות. משפחתו מתגוררת בבית שהיה בעבר בית ספר כפרי, כאשר החצר משמשת לאביו כסדנת סיתות, סיתות מצבות זיכרון. אליו מגיע יום אחד אב שכול המבקשו ליצור מצבת זיכרון לבתו. התמודדות עם האבן "החולה", עם התפוררותן של מצבות, פסלים. ועל קירבת לבבות בין אביו של המספר והילד פריץ.
