יום אחד, בחצר בית הוריו, יונתן שגיב מאבד את קולו. בבת אחת הוא נכלא בבועה של שתיקה. בעזרתה של רופאה, קלינאית תקשורת, הוא יוצא להתחקות אחר עקבות קולו, המתגלה כקופסה שחורה של מחיקות, צלקות והשתקות. לדממה, מתברר, הורים רבים: מסע חניכה לגבריות , חיים חצויים בין בריטניה לישראל, מוות במשפחה שהגיע בחטף, ועודנו מטיל את צילו ממרחק השנים. בהדרגה מגלה המספר את הדרכים שבהן גזר על עצמו שתיקה, ומנסה להשיב את קולו מבעד להיסטוריה המכאיבה של היאלמו.

אנרי קישקה, אביו של מישל קישקה, שנעצר על-ידי הגסטאפו כשהיה בן שש-עשרה, ושרד את אושוויץ ובוכנוואלד ושורה של צעדות מוות הוא הניצול היחיד מבני משפחתו. עם שובו נשא אישה והקים משפחה, אך כניצולי שואה רבים אחרים נותר אסיר של זיכרונותיו, זיכרונות שלא מדברים עליהם, והחיים בבית התנהלו בצל סיוטים מושתקים. בנו, מישל קישקה, מאייר, קריקטוריסט וקומיקסאי, החליט להתמודד עם העבר של אביו ובני המשפחה באיורים, אך לראשונה בחייו גם כתב, ומהחיבור הזה נוצר רומן גראפי על זכר השואה. קישקה חושף בגילוי לב ובהומור את הכאב המשפחתי הבין-דורי ומצליח להתפייס עם עצמו ועם אביו.

המחברת, אישה סקרנית בעשור השמיני לחייה, יוצאת לגילוי סיפור משפחתי בווינה על תפארת אמניה ואנשי הרוח שלה. היא מתמקדת בשתי נשים מושכות לב, שהן עיר ומלואה: ברטה צוקרקנדל, שהפכה את הסלון הביתי למוקד תרבות מהפכני והייתה לדמות מרכזית במודרניזם הווינאי, ואף ניווטה מהלכים פוליטיים לקראת תום מלחמת העולם הראשונה, וגיסתה האלמונית אמליה, שזכתה לחיי נצח בזכות דיוקן שצייר גדול צייריה של וינה גוסטב קלימט. תולדותיהן של ברטה ואמליה, נשזרו באירועים היסטוריים מימי תור הזהב הווינאי עד מלחמת העולם השנייה, מעידות על התשוקה לחרוג מכבלים שנשים כמותן היו אזוקות בהם. מתוארת גם את אהבתם ותרומתם העצומה של יהודי וינה לתרבותה ולפריחתה, עד הקץ האכזרי והנחרץ, עם סיפוחה של אוסטרייה לגרמניה של היטלר.

הקובץ "היונה שעל הגג" מכתבי קפקא, מציע לקורא תרגום חדש של מכתבו המפורסם אל אביו ומבחר של רשימות ופרגמנטים ספרותיים מן העיזבון. נדון בשני סיפורים: "בבית הכנסת שלנו" ו"לפני הכניסה אל הבית". בראשון, בסיפור זה מסופר על בית כנסת בעיירה הררית נידחת ועל חיה מוזרה השוכנת בה. בשני, גבר המבקש להיכנס לבניין ושני גברים השומרים על הפתח ואינם מתירים לו להיכנס.

ארבע חברות נפש משכבר חושפות במהלך שנה דחוסה ומטלטלת סודות שהם חלק ממסכת גדולה של מלחמת החיים במוות: אהבה ובגידה, נאמנות והפניית עורף מבוהלת, קנאה על אופני ההסוואה שלה, אירוניה והומור, לצד חתירה אמיצה לאמת ונהייה צובטת לב ליופי. מי שמובילה אותנו במבוכי העלילה של הרומן הקריא להפליא הזה, מכונה בפי חברותיה 'פלס־מים', והיא היחידה שעיניה טחו מלראות את שהתחולל סביבה במשך שנים. נקודת התצפית של המספרת, המוגבלת על ידי אמונות מוצקות ומשאלות לב, וכישלונה להבין, בזמן אמיתי, "מי נגד מי", יוצרים מתח סיפורי וסצנות דרמטיות-קומיות למכביר.

במפגש זה נעמוד על אופן הקריאה האופייני לילדים בראשית קריאה (מהגן ועד כיתה ג'). כיוון שהקריאה של הילדים היא קריאה המשלבת טקסט ותמונה היא מכוננת מלכתחילה חווית קריאה שונה מזו של המבוגרים. אנו נתחקה יחד אחר טיבה של חוויה זו מתוך שימת דגש על החיבור בין טקסט מילולי וטקסט וויזואלי – ונתרשם משיתוף הפעולה בין הסופר מאיר שלו והמאייר יוסי אבולעפיה  באמצעות הדגמה מספרים אחדים ובפרט מהספר האחרון: "הצלחת שמתחת".

בלבו של הרומן “השתקן״ עומדת תעלומה: מיהו שמשון שטיל, בעל מעדנייה לא כשרה בדרום הארץ, שלאחר מותו מוצא בנו היחיד, בין חפציו, קופסה ובה שתי מגילות נייר מגולגלות ומהודקות בסיכה עם צלב קרס. מה יש באותן מגילות? ואילו סודות הן עתידות לחשוף על זהות האב, הבן ומשפחתם? שמחה, בנו של שמשון, גדל בצל אב שתקן וזועף, שתיעב כל סממן דתי. בילדותו, באופקים של סוף שנות השבעים, חבריו לכיתה לעגו לו וקראו לו גוי, משום שאביו לא מל אותו וסירב בתוקף לחגוג לו בר מצווה. שנים סירב שמחה לקרוא את המגילות של אביו, וכשהוא סוף סוף מציץ פנימה הוא מגלה לתדהמתו יומן כתוב ביידיש, על שני אחים שעולמם חרב עליהם במלחמת העולם השנייה, על מאבק הישרדות נורא ועל גבר המתאהב באישה, שנוהרות אליה כל הציפורים שבעולם.

כל הסיפורים בקובץ: "תמונות מחיי הכפר" מתרחשים בכפר דמיוני, תל אילן, שבו קיימים בתי איכרים בני שנה ויותר. אבל מתחת לפני השטח רוחשים סודות: מישהו חופר בלילות מתחת לבית של פסח הזקן, משהו מסתורי חבוי בחדר השינה של משפחת לוין. ומתווך נדל"ן נותר נעול במרתף ביתו של הסופר המת. וקורותיהן של דמויות שונות כראש המועצה, רופאת הכפר, ספרנית גרושה ואחרים.

כשאליזבת קין שבה לאירלנד לאחר מות אמה, דבר אחד עומד בראש מעייניה; להיפרד מהחלק הקודר והמדכא הזה בחייה. בית ילדותה עמוס עד גדותיו בחפצים מיותרים, ונוכחותה של אמה כבר מתפוגגת ממנו. אבל בתוך הבלגן היא מגלה ערימת מכתבים קטנה, שמעוררת את סקרנותה ומערערת את עולמה. ארבעים שנה קודם לכן, אישה צעירה יוצאת מבית אבן מבודד, עטופה באפלת הלילה ובצווחות הרוח, נמלטת מהצוקים ומהים. אין לה מושג לאן מועדות פניה, היא יודעת רק שעליה להמשיך הלאה ויהי מה. מציאה הוא סיפור מותח ונוגע ללב על סודות, על אובדן ועל פרשות דרכים בלתי אפשריות.