סירוה מריה, בתו יחידתו של המרקיז דה קסלדוארו, נולדה פגית במאה השמונה עשרה בעיר נמל קריבית והמיילדת אמרה שהיא לא תחיה. באותה שעה נדרה דימינדה דה אדוינטו, השפחה הכושית התקיפה שמשלה בבית האציל, נדר לקדושיה שלה, שאם תחיה הילדה לא ייגזז שער ראשה עד ליל כלולותיה. והילדה חיתה. אמה שנאה אותה מלידתה, אביה לא התעניין בה, על-כן גדלה הילדה בחצר העבדים מוקפת פמליה עליזה של כושיות ואינדיאניות שטיפחו באהבה אותה ואת שערה הארוך. יום אחד הלכה סירוה לשוק כדי לקנות קישוטים למסיבת יום הולדתה השנים עשר, ושם נשך אותה כלב נגוע בכלבת. מכאן ואילך מתערבים הלבנים ותרבותם התערבות גורלית בחייה. וגם האהבה.
