בגיל 17 נשלחת אסתר, המספרת, לדוד בקמרון ומוחזקת שם במשך חודשים ארוכים, בתוקף צווים משפחתיים כמוסים. היא נחשפת למתחים, לסתירות, להשחתה ולבלבול שבהוויית החיים האפריקנית החנוקה: יחסי שחורים-לבנים, אדונים ומשרתים, יהודים ושאינם יהודים, ליברלים ושמרנים, גברים ונשים. בתוך הסיפור האפריקני של אסתר, מהדהד הסיפור המשפחתי הגדול: סיפור קורותיה של משפחה יהודית-מצרית, שעלילותיה הפתלתלות, הקומיות-טרגיות, המתפרשות על שלוש ארצות – מצרים הקולוניאלית, קמרון הפוסט-קולוניאלית וישראל.
