"אל תפחד", כך נפתח הרומן "חסד". את המלים הללו מפנה הגיבורה, פלורנס, לגבר שהיא אוהבת, ושאינו משיב לה אהבה; פלורנס, נערה שחורה בת 16, העובדת בחווה של האדון סר ג'ייקוב ואשתו, המיסטרס רבקה, מתאהבת בנפח הברזל השחור והחופשי, שעיצב את שער הכניסה לבית האחוזה, שאליה הובאה כשפחה כשהייתה בת שמונה.
ברומן "חסד" חוזרת המחברת לסוף המאה ה-17 למושבות הפראיות של ארצות הברית, שבה כוחן המפלצתי של הדת ושל השנאה מתחיל לתת את אותותיו במרחב: העבדים הם אפריקאים שיובאו מאנגולה, לבנים שנשלחו מאנגליה, וגם ילידים אינדיאנים בני המקום.
