משפחת תבורי נמנית על ההוויה החברתית והחקלאית של המושבים והקיבוצים. רותה תבורי, מורה בבית הספר התיכון של המושבה, כותבת על הגברים במשפחתה: על סבה, זאב תבורי, שלחם במלחמת העצמאות ולו עין אחת, עחל אחיה הבכור, דוביק, על בעלה, איתן, שהוא גם חברו הטוב של אחיה, ועל בנה הקטן, נטע – הגברים שאותם היא אוהבת, עליהם היא כועסת, ואליהם היא מתגעגעת. היא מספרת וכותבת על ידידות בין גברים, על אהבה ובגידה, כעס, סליחה ונקמה
