שואה שלנו הוא רומן אוטוביוגרפי ולא אוטוביוגרפי. זהו ספר מסעות. מסע בין דמויות אמיתיות ודמויות בדויות: יש בו אנשים שאכלסו את ילדותו של המספר, ניצולי שואה טראגיים, מופלאים וססגוניים, עובדות העולות מן המחקרים, מן העדויות, ותוספות של דמיון. הוריו של המספר עברו את השואה כילדים. המספר אינו "דור שני", אלא דור "שני וחצי", והשואה של ילדותו היא קוד סתרים, חמקמק אבל נוכח. מה בעצם קרה שם בשואה? לכל דמות תשובה, והתשובות מנסות להפריד בין השואה "שלהן" ובין השואה המוכרזת כיום פעם בשנה, בצפירה, ובטקסי בית ספר.
