זהרה, אחות בבית חולים, אישה לא נשואה, מביאה לעולם ילד. מיום בואו משליטה זוהרה את האמהות על כל הווייתה, עד שמופיע גבר, נוקש על דלתה, ומעמת את מצפונה עם נשיותה ועם האהבה: האם אי אפשר "להיות אם" ובו בזמן "להיות אישה אהובה"?
סיפורה של זוהרה, שתחילתו התלבטות והמשכו סערה, גורף את הקורא אל מרכזו של קונפליקט בין התשוקה לאהוב לבין תחושת המחויבות. וכך, מתוך מצוקת החד-הורות והעבודה התובענית בבית החולים, המצויה כל הזמן ברקע הדרמה, לומדת זוהרה שמותר גם לאהוב.
