בפברואר 1942 כתב סטפן צווייג: "לאחר שעולם לשוני שקע לגבי, ומולדתי הרוחנית, אירופה, משמידה את עצמה, לא נותר לי למען מה לחיות", ושם קץ לחייו. סטפן צווייג, בן למשפחה יהודית וינאית, היה מן הסופרים המפורסמים בעולם. ספר זיכרונותיו, העולם של אתמול, ראה אור שנה לאחר מותו ומקפל בין דפיו תיאור מרתק ומרגש של תקופה שלמה שחרבה, של סגנון ותפיסת-חיים שאינם אפשריים עוד. העולם של אתמול מתמקד בחיי התרבות של אירופה במחצית הראשונה של המאה העשרים, של התום הרומנטיקה והאמונה בהומניזם. ספרו מגולל את ייחודו הרעיוני, והמוסרי של אזרח העולם, שנאלץ לחיות עם דרכון של חסר-מולדת, כיהודי הנודד הנצחי. בגוללו את קורות חייו הוא מתעד את גורלו של דור שלם: "על כורחי הייתי עד לתבוסה שאין נוראה ממנה של התבונה, ולניצחון הפרוע ביותר של החייתיות בכרוניקה של הימים".
