הרומן ראה אור באיטליה באפריל 1982, לאחר שנכתב לאורך שנת 1981. זהו ספר יוצא דופן בכתיבתו של פרימו לוי, בניגוד לספרים שבו כתב את זיכרונותיו בגוף ראשון, כאן הוא כותב רומן בדוי, על מסעם של חבורת פרטיזנים יהודים בשלהי מלחמתהעולם השנייה, ביערות של רוסיה הלבנה, ופולין, דרך גרמניה המנוצחת, עד למילנו המתאוששת בתום המלחמה.
הדמויות ברומן מציגות יהודי אחר מזה שהיה במחנות, אך גם יהודי שונה מן האנטיתיזה שטופחה בארץ ישראל, זו של היהודי החדש. הפרטיזנים שעליהם מסופר ברומן עשו מעשים קטנים, שמשמעותם הצבאית מזערית, למען שלוש שורות בספרי ההיסטוריה. אבל הם חווים חוויה משמעותית של חירות, ושל שמירה על כבודם ועל רוחם באותם ימים נוראים.
